(בקול) מוחל על כל המתנות הללו.
הרפגון בדרך למחבוא הקופה.
איך הוא מעז. מריאן היא שלי והאירוסים הערב יוכיחו זאת. אני עוד הראה
לנבל הקטן. ולחשוב שהתכוונתי לסלוח לו על כך שניסה לגזול ממני את כספי. אחת, שתים,
שלוש, ארבע. אף אחד באזור. מה?! הכיצד זה התכן הנחתי אותה פה.
(תמונה 7) גנבה! גנבה! תפסו את הרשע!..... ואם אינני מוצא את כספי אני
תולה את עצמי אחר כך.
בין סוף מערכה 4 לתחילת מערכה 5, הרפגון בדרך למשטרה.
אסון, מה אני אעשה. כל הכסף היקר שלי. אבל מי, מי הוא הגנב הארור, נבל
הנבלים, נושך הנושכים. לתליה, ישר לתליה. אבל את מי. לכל אחד יש מניע סביר. אולי
זו מרת קלוד. כל היום היא עקבה אחרי כבר מהבוקר. או למרלוש שניסה להביא עלי את
מותי מקודם. גם מר ז'ק היה גס רוח ודיבר עלי מילים לא נאותות. זהו זה! זו קנוניה
של כל המשרתים. איך הם מעיזים. כל כך הרבה שנים הם אצלי וכך הם גומלים לי. אולי
בעצם אלו היו בני, הרי אליז לא מעוניינת באירוסים למר אנסלם ולאחר כל היום הזה עמדותיו
של קלאנט כלפי וכלפי כספי ברורים. מי היה מאמין. שני צאצאי היחידים בוגדים בי
בצורה שכזו. גם פרוזין הראתה חשקים לכספי. אך כל העולם נגדי וכל תכולתו גנב את
כספי. הינה היא תחנת המשטרה.
הרפגון נכנס ופוגש בקצין. תחילת מערכה 5
הרפגון: גנבו ממני קופה
בעלת תכולה של 30 אלף פרנקים אדוני הקצין.
הקצין: סמוך עלי ועל דאגה.
מלאכתי היא ואני רגיל בה......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה