(בקול) חכי קצת.
מיד אני שב לדבר אתך.
(לעצמו) מעניין לעניין
כדאי להעיף עין ולראות מה שלום הכסף.
(מחשבותיו) מי היה
מאמין, בשר מבשרי מנשה לגנוב ממני. בני היחיד, איך הוא מעז. אחת, שתים, שלוש,
ארבע. הינה היא אבן מספר 4. אין אף אחד בסביבה. מצוין, הקופה במקום, עכשיו לספור.
אה-הה, ידעתי שהיא עוקבת אחרי (הרפגון מבחין במרת קלוד). עושה עצמה שוטפת כלים
כשלמעשה היא בוחנת כל צעד ותנועה שלי. מה אני אעשה. נפלא, הספסל. טוב נו, אנוח
קצת. מזל שנפגשתי עם מר סימון, עוד הייתי נותן לו שוב את הכסף והרכוש מבלי לברר
למי. בתך הילד הזה בחובות מההימורים שלו. למזלו שידכתי לו אישה עשירה ומעוד
מבוגרת, כך שיש סיכוי שהיא תמות בקרוב ואז הוא יקבל את כספה. לאחר שהודעתי לאליז
שהאירוסים התקיימו היום אני מחויב. היא לו תצליח לחמוק מזה. אני הגיד לה מה לעשות
וזה סופי. כולם מסכמים איתי. הזמן מתקדם והיא לא נהיית צעירה יותר. אם אחכה יותר מדי היא כבר לא תהיה מושכת יותר ואני אצטרך
לממנה עד סוף חיי. מזל שהתחמקתי מהנדוניה הזו. מצד אחד לא אצטרך לשלם ומצד שני
אקבל מהאלמנה. חבל שמריאן היפה חסרת כל. אילו רק היה לה משהוא זה היה מושלם. אם כבר
מדברים על שידוכים פרוזין מחכה לי. שוב הנוכל הזה, הוא בטח מבלבל לה את המוח. הוא
קלת שאני מגיע, מזלו שברח.
(לעצמו) הכול על
מקומו.
(בקול) ובכן?
מה חדש, פרוזין?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה