(שעה 12:00 בצהרים, יום אקראי)
הה, איזה יום עבר עלי, ולחשוב שהוא רק בשיאו. בתחילת היום, התעוררתי
למשמע קולות היסטריה. איבון שבר את רגלו. איזה כסיל שובר את רגלו בזמן שהוא עולה
במדרגות. אז המדרגה הייתה קצת רופפת, זו לו סיבה להחליף אותה. איזה בזבוז. כל
ארוחת הבוקר שלי הייתה מרוחה על השטיח. עכשיו אני צריך לשלם כסף בכדי לתקן את
המדרגה ולחפש משרת חדש. לסטי, טיפש, בן בליעל. מה אני עושה? מה אני עו
(לאחר 6 שעות)
הה איזה יום עבר עלי, אם בתחילתו הוא היה נורא אז עכשיו הוא פשוט
נפלא. מקדם כשכתבתי פתאום נכנס איזה איש בשם ולר ושאל אם יש פה איזו משרה פנויה.
הוא אמר לי שהוא שימש כמשרת באיזה בית אצולה בנאפולי או משהו כזה ושהוא ברח משם
בזמן המלחמה ומאז הוא עובד במשרות מזדמנות. למה אכפת, הוא לא דרש הרבה. אני מיד
הסכמתי למה הוא לא דרש הרבה רק הבריות יודעות למה. רגע אולי בעצם הוא מנשבה לגנוב
את הוני. בן בליעל, נושך נשך, הוא בתך עובד עם איבון אחרת איך הוא ידע כל כך מהר
שהתפנתה פה משרה. אני אגיד מחר בבוקר למשרתים לשים עליו עין ואם הוא יעשה דבר אחד
חשוד, ישר לטליה.
הה, לא משנה אחר כך מר סימון מצא משהוא שיסכים לעסקה. הבאתי לו 21 אלף
פרנק ובקרוב הוא יהפוך אותם לשלושים אלף. טוב, אני חייב לסיים הנר כבר דולק מספיק
זמן, חבל עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה